ליסינג ורכב צמוד

ארבעה מודלי החזקה

הטבלה עונה על שאלת החוזה. היא לא עונה על שאלת התפעול וזו השאלה שמנהל הצי חי בתוכה כל יום.

מה זהה בכל ארבעת המודלים

גם כשחברת הליסינג נושאת בתחזוקה ובביטוח, הארגון נשאר אחראי על כל אלה:

• מי מחזיק בכל רכב ומאיזה תאריך. חברת הליסינג לא מנהלת את זה עבורכם.
• תוקף רישיון הנהיגה של הנהג ותוקף הצהרת הבריאות שלו.
• שיוך דוחות תנועה לנהג שהחזיק ברכב בתאריך העבירה.
• זקיפת שווי שימוש לתלוש של העובד.
• בקרה על חשבוניות הליסינג, הדלק, האגרה והחניה.
• ציוד שהוצמד לרכב ומי אחראי עליו.

החוזה ומה שקורה בסופו

סוף תקופת ליסינג אינו אירוע של יום אחד. הוא תהליך שמתחיל חודשים קודם ונכשל כשאף אחד לא סופר אחורה:

1. התראה מראש. מי שמגלה שהחוזה נגמר בעוד שבועיים כבר איחר את חלון ההחלטה.
2. החלטה. להאריך, להחליף דגם או להחזיר בלי תחליף.
3. בדיקת מצב הרכב. נזק שלא תוקן לפני ההחזרה הופך לחיוב מהחברה.
4. סגירת הנהג. טופס החזרה, מד אוץ, ציוד וסיום זקיפה.
5. סגירת מנויים. אגרה, חניה, דלק. מנוי שנשאר פתוח ממשיך לחייב.

הסעיף האחרון הוא הדליפה השקטה. הרכב כבר לא אצלכם והחיוב ממשיך להגיע, לפעמים חודשים. בקרת חיובי ספקים מזהה בדיוק את המקרה הזה.

חריגת קילומטראז׳: הסעיף שמפתיע בסוף

חוזה ליסינג נוקב במכסת קילומטרים לתקופה. חריגה מחויבת בסוף ולרוב מתגלה שם לראשונה. הבעיה אינה החיוב אלא העיתוי: בסוף התקופה כבר אין מה לעשות, בעוד שבאמצע אפשר להחליף רכב בין נהגים או לעדכן את המכסה.

מה שצריך כדי שזה לא יפתיע הוא קריאת מד אוץ שוטפת ולא רק בהחזרה וחישוב קצב נסועה מול המכסה שנותרה. ארגון שקורא מד אוץ פעם בשנה מגלה חריגה כשהיא כבר עובדה.

איך זה עובד בקארפרו

שאלות נפוצות